בעילה ביחסי עבודה - עבירת אינוס

תמונת המאמר

הפרקליטות מסרבת לאכוף את החוק - למה חברי/ות הכנסת ממשיכים לשתוק?

הרשות המחוקקת קבעה בחוק העונשין את סעיף 436 (ב) לפיו בכיר הבועל עובדת זוטרה ממנו במסגרת יחסי עבודה עובר עבירת אינוס ואין משקל ומשמעות ל "הסכמה" או "אי התנגדות" וכך קבעה הרשות המחוקקת בחוק:

"הבועל אישה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים".

סעיף 348 (ה) לחוק העונשין קובע אף הוא כך: "העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שנתיים."

על אף שכוונת המחוקק כאן מאד ברורה, באה הפרקליטות ומסרבת במרבית המקרים לאכוף את החוק.

במשטר דמוקרטי אמיתי, כשיש עובדת מתלוננת ויש בכיר באותה מסגרת עבודה המודה כי אכן התקיים אקט מיני- והמחלוקת בין הצדדים היא על "הסכמה", והחוק קובע כי אין משמעות למוטיב "ההסכמה" בגלל מסגרת היחסים, הגורם היחידי שמוסמך להכריע בתיק כזה-היא רק הרשות השופטת. ואולם בפועל מזה שנים רבות, פרקליטות המדינה שהיא הרשות המבצעת מורדת ברשות המחוקקת ומתחמקת מלהגיש כתבי אישום לפי סעיף זה.

דוגמא ראשונה - סלבריטאי ידוע קיבל לעבודה צעירה והורה לה ביום הראשון לעבודה להגיע לחדרו לצורכי עבודה כהגדרתו, כשהעובדת החדשה הגיעה לחדר הבוס הוא בעל אותה בצורה משפילה.

היא הגישה תלונה במשטרה. הבוס הודה בפה מלא במשטרה כי אכן יש יחסי עובד מעביד, כי אכן בעל אותה ביומה הראשון לעבודה ואכן זימן אותה לחדר עבודתו בתואנות עבודה. הפרקליטות סגרה את התיק בחוסר אשמה בטענה כי "היא לא התנגדה" ולמרות הודאתו שיש יחסי מרות - הפרקליטות לא בטוחה שאלו יחסי עבודה כי היא נשכרה כפרילנסית.

דוגמא שניה - שוטרת סמויה שמפקדה הישיר כפה עליה יחסי מין לאורך שנת ההפעלה תוך סכנת חיים ממשית כי יחשוף את זהותה לעבריינים שאותם הפלילה, הודה במשטרה כי אכן בעל אותה ואכן היה הבוס שלה אך טען כי היא הסכימה. שוב מח"ש והפרקליטות מעכבים שנתיים את הגשת כתב האישום בתירוץ כי מסגרת יחסי המרות לא ממש ברורה כאן.

דוגמא שלישית - מלצרית בת 20 אולצה על ידי בעל המסעדה המעסיק שלה לקיים מין אורלי בשירותי המסעדה תוך כדי המשמרת שלה. הבוס המבוגר ממנה בהרבה נשוי ואב לילדים הודה במשטרה כי אכן עשה זאת אך טען שהעובדת שלו הסכימה ולא הראתה התנגדות.

נשאלת השאלה - מדוע הרשות המבצעת כגון מח"ש והפרקליטות מסרבות לאכוף את חוקי הרשות המחוקקת ומציבות חומת זכוכית לפני הרשות השופטת מלבצע את מלאכתה - להכריע במשפט?